הזדהות משרד החינוך
בית מדרש ישראלי במטרווסט !!!
בית המדרש הישראלי במטרווסט הוא מפגש של חלומות. החלום של מנהל ביה"ס אמנון בר-נתן לממש את הצורך הקיים בחברה שלנו אחר המלכד והמשותף ולהפגיש את בני הנוער עם העומק והעושר התרבותי שלנו , החלום של שושי אביב, מנהלת בית המדרש ומורה לספרות בביה"ס, להקים בית למקצועות ההומניסטים, שיאפשר לימוד ודיון בצורה בינתחומית ומעוררת חשיבה , החלום של אורלי שיינברג , מי שלימדה בעבר בביה"ס תנך ותרבות ישראל וכיום אמונה על הקשר העמוק בין קהילת ביה"ס לקהילת מטרווסט בניו ג'רזי, והיא גם זו שניהלה את פרויקט ההקמה המורכב. והחלום של סטיבן פלאטו , יהודי חם מניו ג'רזי שביקש להנציח את בתו עליסה ז"ל , שנרצחה בפיגוע בעת שהותה בארץ, וזאת בדרך מיוחדת שתחבר את בני הנוער הישראלים למקורות היהודיים שלנו. בית המדרש הישראלי במטרווסט הוקם בעזרת תרומתו הנדיבה של סטיבן פלאטו .
הרעיון העומד בבסיס בית המדרש הישראלי הוא יצירת מקום אידיאלי ללמידה משותפת סביב נושא נבחר, למידה משותפת בגישה פתוחה ופלורליסטית , שהיא רב-תחומית ויצירתית תוך שילוב מפרה בין כל נכסי צאן הברזל של התרבות היהודית והכללית. לארון הספרים היהודי מקום משמעותי בתרבות שלנו והוא שייך לכולנו. הדיון בבית המדרש הוא כזה שמעורר שאלות וחשיבה ביקורתית ולא מבקש איזושהי אמת אחת שאין בלתה.
בהשראת בית המדרש התלמודי המסורתי , גם בבית המדרש במטרווסט לומדים יחד נושא שיש לו רלוונטיות לחיינו , למציאות שבה אנו חיים , דרך טקסטים שונים. הטקסטים הם מגוונים , והם יכולים להיות מילוליים וחזותיים . טקסט של הרמב"ם או של הרב קוק ,למשל ,יכול לעמוד לצדו של שיר שנכתב ע"י המשוררת לאה גולדברג ולצד טקסט פילוסופי של ניטשה, ולצד שיר של ברי סחרוף או אהוד בנאי ואפילו לצד קטע מ"ארץ נהדרת" או מסרט רלוונטי.
בית המדרש הישראלי מעמיד את הלימוד ההומניסטי הבין-תחומי כערך, והוא משתמש במתודה של הדיאלוג התלמודי שמאפיין בתי מדרש. זהו דיאלוג בחברותות, דיאלוג שהוא בלתי-היררכי , כל אחד מביא לדיון את עצמו, את ראיית העולם שלו את זווית הראייה שלו וכך הלימוד הוא עשיר ופורה יותר. וגם מחודד יותר. כמו שנאמר " אין חרב מתחדדת אלא על ירך חברתה" .
התלמידים לומדים לחשוב ולהביע עמדה וגם להקשיב ולגלות סובלנות למגוון דעות, אמונות וערכים .
הכניסה למתחם של בית המדרש, שנמצא בתוך ביה"ס, היא דרך שער מיוחד העשוי מלבנים ועיטורי ברזל המזכיר את שער הרחמים בירושלים ואי אפשר שלא לחוש שנכנסת למקום מיוחד שבו אווירה מיוחדת מאד. המתחם כולל שני חדרי לימוד: חדר גדול יותר ,חדר קטן, ומבואה .הרצפה דמויית העץ, הריהוט המרשים בצבעים חמים של עץ, בורדו וצהוב כהה , ארונות הספרים ( שם התלמוד והמשנה מסודרים בצד ספרי שירה של יהודה עמיחי, חיים גורי , לאה גולדברג ועוד )חפצי היודאיקה ,הלוחות על הקירות, הווילונות התואמים , הכול משרה אווירה חמה ומיוחדת שמזכירה מאד בית מדרש מסורתי עם נגיעות מודרניות ועכשוויות . אי אפשר שלא להתפעל מהיופי וניכר שהושקעה מחשבה רבה על כל פרט ופרט , וזאת בעיקר הודות לאדריכלית לימי כץ, שליוותה את הפרויקט ביסודיות מעוררת הערכה. השולחנות בחדרי הלימוד מתאימים למגוון אפשרויות של למידה , במעגל, בקבוצות , בשורות וכד' החדרים מאובזרים במחשב ובברקו ומאפשרים גישה נוחה לאינטרנט כך שאפשר לשלב בדיון קטעים מסרט או להשמיע שיר . במבואה יש טלוויזיה המחוברת למחשב המריצה מצגות שונות , בליווי מוסיקה שקטה, בין השאר, מצגת המספרת על עליסה פלאטו ז"ל שתמונתה מונצחת שם.
בית המדרש הפך מהר מאד לאבן שואבת. תלמידי המגמות ההומניסטיות לומדים שם בתנאים שמזמינים העשרה ועניין . כמו כן מתקיימים שם שיעורים מיוחדים בקבוצות קטנות וגם שיעורים משותפים בינתחומיים. למשל תלמידי מגמת הספרות של שושי אביב ותלמידי מגמת היהדות של שרונה רייצריפגשו לשיעור משותף בנושא אהבה וזוגיות , נושא שנלמד בשתי המגמות כמובן, מזוויות שונות. כך "מאחורי הגדר" של ביאליק פוגש את "שיר השירים" ועל הדרך גם את אריך פרום ואפילו את מתי כספי ועדי אשכנזי.
תלמידי כיתות י' ישתתפו בבתי מדרש בנושאים מרתקים הקשורים לעולמם. האחד : זהות – גזירה או בחירה ? והשני- "רק דגים מתים שוחים עם הזרם ?" על הליכה עם או נגד הזרם. בתי מדרש אלה מועברים ע"י שושי אביב , שהיא כאמור מורה לספרות בביה"ס וטל שיבר ,מורה צעיר בוגר תכנית "אופקים" ומורה ללשון ומחשבת ישראל בביה"ס.
שושי אביב אינה מסתפקת בפעילות הבוקר . " אני רוצה שבית מדרש הישראלי יהיה פתוח בפני כל קהילת ביה"ס. בחלומי , אני רואה הורים , מורים ותלמידים יושבים יחד ולומדים יחד מתוך דיאלוג אמיתי ובלתי היררכי סוגיה כלשהיא . זו חוויה מיוחדת ללמוד יחד כשכל אחד מביא לדיון משהו אחר מתוך עולמו האישי, מהפרספקטיבה שלו . זו הזדמנות מדהימה לשיח משמעותי בין הורים וילדים בין מורים לתלמידים , בין תלמידים לבין עצמם. אנחנו חיים בעולם מאד מהיר עם הרבה מאד גירויים , ולעיתים קרובות אנחנו מתנהלים כמעט באוטומטיות מבלי להשקיע מחשבה. החיים המודרניים ותרבות הצריכה המאפיינת אותם , לא פעם מובילים לשטחיות ורדידות. בעידן הסמרטפונים אנחנו מסתפקים בדיאלוגים וירטואליים קצרצרים וענייניים ולא עוצרים רגע כדי לדבר על דברים עמוקים קצת יותר שנוגעים לנו כבני אדם החיים בחברה. משיחות שלי עם אנשים , אני שומעת שיש צימאון ללמוד, לגלות משמעויות עמוקות, לדבר על דברים ,יש צימאון לשיח "
ואכן לאורך השנה כבר תוכננו מפגשים לבתי מדרש של ערב, שאליהם מוזמנים מורים, הורים ותלמידים. בית המדרש הראשון התקיים לאחר חגי תשרי והיה בנושא יציאה לדרך חדשה. ההורים, המורים והתלמידים שהשתתפו יצאו נרגשים ודיברו על חוויה מיוחדת ומשמעותית. לקראת חנוכה התקיים בית מדרש שהציג את השאלה :התייוונות-טוב ליהודים ? שעסק בשמירה על ייחודיות תרבותית בעולם שהוא כפר גלובלי. לקראת פסח יתקיים בית מדרש בנושא עבדות מודרנית תחת השם " עבדים לא מתים – הם רק מתחלפים". בתי מדרש נוספים שמתוכננים במהלך השנה הם למשל : "תנ"ך על המסך" , מועדון קריאה שיעסוק בספר המשקף מציאות ישראלית. ולקראת שבועות מתוכנן תיקון שבועות שבמרכזו דמויות של נשים כדמויות מובילות.
בתי המדרש מועברים על ידי מגוון של אנשים , החל מצוות של מורים מביה"ס, שנבחרו לכך כמו טלשיבר שהוא כאמור מורה ללשון ופילוסופיה יהודית, קובי פסל שמלמד מחשבת ישראל, שרונה רייצרשהיא מורה לתנ"ך ומלמדת במגמת יהדות ושושי אביב וכלה במנחים חיצוניים כמו מנחים של בינה, ואחרים ששמם הולך לפניהם.
בית המדרש הישראלי מזמן שיתופי פעולה מבורכים בין הכוחות הפנימיים המדהימים שתיכון מטרווסט התברך בהם. דוגמה לכך היא שעיצוב הסביבה הלימודית בבית המדרש ייעשה בשיתוף פעולה עם תלמידי החינוך המיוחד וצוות המורים שלהם הבקיאים בתחום הגרפיקה הממוחשבת.
אין ספק שבית המדרש הישראלי הוא חלום שמתממש במציאות היומיומית של מטרווסט והוא בבחינת "הלב הפועם של ביה"ס" כפי שאמנון בר-נתן, מנהל ביה"ס נוהג לומר. אמנון הוא גם הרוח הגבית לכל הפרויקט הזה . האמונה העמוקה בלימוד ערכי והומניסטי הובילה אותו לתמוך ללא ליאות ביישום הרעיון הלכה למעשה. " בית המדרש הישראלי הוא חלום שלי היונק מתוך ההכרה כי קיים צורך עז בחברה שלנו בחיפוש אחר המלכד והמשותף. חוסנה של החברה הוא באיתור נקודות המחלוקת שבה ובניסיון להבין את מורכבותם. לצד אלה ברור היה לי כי חובה עלינו כמחנכים להביא את עומק העושר התרבותי של העם שלנו ולהפגיש אותו עם בני הנוער ולהראות להם כמה מיוחד יכול להיות המפגש בין עמוס עז לרמב"ם. אני גאה במקום, באופי השיח, בתוכן המיוחד המוסיף מימד של כבוד לבית הספר" אומר אמנון .
שושי אביב, מנהלת בית המדרש, מבקשת להדגיש כי בית המדרש הישראלי הוא חלום שמימושו התאפשר הודות לקהילת מטרווסט בניו ג'רזי, קהילה ששומרת על קשר חזק וחם עם ביה"ס , ולאורלי שיינברג מנהלת פרויקט ההקמה שהשקיעה מזמנה , ממרצה ומהניסיון המקצועי הרב שצברה לקידום העניין ותרגומו למציאות בשטח.
