ספריה מנהל/ת - מיקה בן שמחון

מומלצים 2015

עיון-

ההיסטוריה של המחר   יובל נח הררי '

זהו ספר שבוחן את זהותה של האנושות ואת חלומותיה, ומציע מבט מרענן ומפתיע על העולם של המאה ה–21. אחרי שהשתלט על כדור הארץ הציב האדם לעצמו שלושה יעדים חדשים: לחיות לנצח, להיות מאושר ולשדרג את עצמו לדרגת אל. לשָםמכוונת האנושות את מאמציה יום יוםשעה שעהבמעבדותבמכוני מחקרבשווקים ובפסיהייצורזה התהליך החשוב ביותר שהאנושות עוברת בעת הזוהוא מעצב לא רק את עתידהעולםאלא גם את היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו.

ספרו הראשון של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, תיאר כיצד הפך קוף–אדם אפריקאי לשליט כדור הארץ. הספר עמד בראש רשימת רבי–המכר בישראלתורגם ליותרמשלושים שפותוהפך לרב–מכר במדינות רבות. ה'סאנדיי טיימס' הבריטי הגדיר אותו: "ספר שמטאטא את קורי העכביש מהמוח".   

בספרו השני, ההיסטוריה של המחר, מתמקד הררי בסדר היום של האנושות במאה הנוכחית. הספר חושף את האמונות והסיפורים שעיצבו את חיינו עד כה, ומתאר את לידתה של דת חדשה ונועזת שעומדת לכבוש את העולם בסערה.

אחרי שתקראו את הספר הזה, סביר שתסתכלו אחרת על הסמארטפון שלכם, .. ועל בבואתכם הנשקפת מהמראה בחדר האמבטיה… קיצור תולדות האנושות תפס ולא הרפה, ההיסטוריה של המחר יטלטל ולא יניח. פרופ' יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. הוא מתמחה בהיסטוריה עולמית, בהיסטוריה צבאית ובהיסטוריה של אירופה בימי הביניים. מחקריו הנוכחיים של פרופ' הררי עוסקים במערכת היחסים בין היסטוריה, ביולוגיה ותורת המידע, ועבודתו מבוססת על ההנחה שכדי להתמודד עם האתגרים שהאנושות עומדת בפניהם במאה ה–21, יש צורך בידע מתחומים מגוונים ובקשר הדוק בין הממסד המדעי לבין הציבור. – במה שונה האדם מכל יתר בעלי החיים ומה איפשר לו לכבוש את העולם? – איך השתכנע האדם שהוא לא רק שולט בעולם אלא גם נותן לו משמעות? – כיצד הפך פולחן האדם (ההומניזם) לדת החשובה בתבל? – איך מאיימת הקִדמה הטכנולוגית על ההומניזם? – האם האדם מסוגל להמשיך לנהל את העולם ולתת לו משמעות? – מה עשוי למלא את מקומם של האדם ושל ההומניזם?

 

– יובל נח הררי  מתוך הפרק הראשון:

.."למרות כל הדיבורים על זיהום אוויר, זיהום מים, התחממות גלובלית ושינויי אקלים, האנושות בינתיים לא הסכימה להקריב שום קורבן כלכלי או פוליטי אמיתי כדי לקדם את פני הסכנה.כשמגיע הרגע שצריך לבחור בין צמיחה כלכלית לבין יציבות אקולוגית, הפוליטיקאים, מנהלי התאגידים והבוחרים בקלפי תמיד מעדיפים את הצמיחה. במאה ה־21 האנושות תצטרך להתאמץ קצת יותר כדי לוודא שהצמיחה הכלכלית לא תביא על ראשנו שואה אקולוגית.

בני אדם מטבעם אף פעם לא מסתפקים בשמירה על הקיים. הם תמיד מחפשים משהו נוסף, משהו חדש. כשלרשות האנושות תעמוד עוצמה אדירה, וכשהאיום של רעב, מגפות ומלחמות יוסר מעל ראשינו, מה נעשה עם עצמנו? מה יעשו המדענים, הממציאים, הממשלות, הבנקים והמשקיעים? יכתבו שירה? על סמך הרקורד של הומו סאפיינס עד היום, ובהתבסס על מערכת הערכים ששולטת בעולם נכון לרגע זה, אפשר להצביע על שלושה פרויקטים חדשים שהמין האנושי עשוי להציב לעצמו, ואשר יעמדו בראש סדר היום הקולקטיבי במקום המאבק ברעב, במגפות ובמלחמות: להביס את הזיקנה והמוות, לגלות את המפתח לאושר, ולשדרג את עצמנו לאלים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קיצור תולדות האנושות   יובל נח הררי

לפני מאה אלף שנים חיו בכדור הארץ לפחות שישה מינים שונים של אדם. לאף אחד מהם לא היתה חשיבות מיוחדת. תפקידם בטבע לא היה גדול מזה של גורילות, גחליליות או סוסוני ים. לפני כשבעים אלף שנה התחולל שינוי מסתורי כלשהו בתודעתו של אחד ממיני האדם הללו – הומו סאפיינס – ודחף אותו להשתלט על העולם כולו.   ההיסטוריה של הומו סאפיינס מאז ועד היום היא לעתים מזעזעת, לעתים משעשעת, ותמיד מרתקת. מה בדיוק קרה להומו סאפיינס שדחף אותו להשתלט על העולם? איך ולמה נעלמו כל יתר מיני האדם? מתי הפך הכלב לידידו הטוב של האדם? מתי המציאו את הכסף ואת האלים הגדולים, ומדוע? על שום מה סברו כמעט כל החברות האנושיות בהיסטוריה שנשים נחותות מגברים? האם אפשר לקיים חברה אנושית ללא אפליה וללא דעות קדומות?   האם אפשר לשלוט ביעילות ולאורך זמן בעמים כבושים? כיצד כבשו המדע, הקפיטליזם ואירופה את העולם? האם יש צדק בהיסטוריה? האם בני אדם נהיו מאושרים יותר לאורך ההיסטוריה? ומה הסיכוי שיהיו בני אדם בכדור הארץ בעוד מאה שנה?  קיצור תולדות האנושות מנסה להציע תשובות על שאלות אלו ואחרות, ולתת סקירת בזק על תהליכי המפתח ונקודות המפנה העיקריות של ההיסטוריה מאז הופעת האדם על בימת העולם ועד ימינו. הספר מזמין אותנו אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה, ומדגיש בפנינו עד כמה משונה היא העלילה, כמה בלתי צפויים הם השחקנים, וכמה מעט אנו יודעים על העבר שלנו. יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו האחרונים עוסקים בשאלת הקשר בין היסטוריה לביולוגיה, ובשאלות של אושר, סבל ומוסר בתולדות האנושות. זה כשמונה שנים הוא שותף בתוכנית "לימודי היסטוריה עולמית" של האוניברסיטה העברית, אשר שואפת לחקור וללמד את ההיסטוריה של המין האנושי, במבט־על החוצה גבולות גיאוגרפיים, תקופתיים ותרבותיים. הררי מלמד את הקורס "מבוא להיסטוריה עולמית", הסוקר את תולדות האנושות מאז הופעת האדם על פני כדור הארץ ועד ימינו.

 

 

 

הביולוגיה של האמונה / דר. ברוס ה. ליפטון

 

בעיניי, זהו ספר מרתק, לא יכולתי להתנתק ממנו..

 

ספר זה משנה לחלוטין את כל מה שחשבנו על המחשבות שלנו. תגליות מדעיות מדהימות על ההשפעות הביוכימיות של תפקוד המוח מוכיחות כיצד כל תא ותא בגוף מושפע ממחשבותינו. ד”ר ברוס ה. ליפטון, ביולוג בעל שם עולמי, מתאר במדויק את הערוצים המולקולריים המאפשרים זאת. בשפה פשוטה, בהומור ובשילוב של המחשות ודוגמאות מן החיים הוא מסביר כיצד המדע החדש של האֶפּיגנטיקה יוצר מהפך בהבנה שלנו את הקשר בין חומר לרוח ואת ההשלכות המשמעותיות שיש לכך על חיינו האישיים בפרט ועל חיי המין האנושי בכלל.

“הביולוגיה של האמונה” עוסק באפיגנטיקה – שדה ידע חדשני אשר מראה, בין היתר, כיצד מערכות של רגש, אמונה ותודעה משפיעות על ביטוייו של הצופן הגנטי המולד. זוהי החזית החדשה והעדכנית ביותר של הסוגיה המדעית העוסקת בקשר בין סביבה ותורשה. ליפטון הוא מהדוברים המקוריים והרהוטים של שדה ידע זה. הוא מצליח לשלב מחקר מדעי חסר-פשרות עם חשיבה מעמיקה, תיאור והסבר בהירים וקולחים, וצד אישי מלא הומור ועניין."  ד”ר גבריאל בוקובזה, מרצה בכיר במרכז האקדמאי פרס, אוניברסיטת ת”א והאוניברסיטה העברית בירושלים. 

 

הקביעה העקרונית בספר היא שגוף האדם מורכב מקהילה של תאים שיש ביניהם יחסי גומלין. הספר מנסה להוכיח בשורה התחתונה ש"סכרת, מחלות לב וסרטן אינם נגרמות ע"י גן יחיד אלא נובעות מיחסי גומלין מורכבים בין גנים רבים לבין גורמים סביבתיים.